סיפורי בבתא

שיר ערש

בכל מקום, בכל ערב, יש זמן מיוחד, משותף לכל ילדי העולם. זהו זמן של שקט, זמן של ריכוז, רגיעה והתבוננות פנימית. זהו זמן שמאפשר חיבור בין העולם החיצוני לזה הפנימי, בין ההורה לילדו, בין הגוף לנפש, בין מציאות לחלום, בין היום למחר.(תפילליה)

בתמונה

השמש השוקעת שולחת לחדר האפלולי את קרניה האחרונות. עוד מעט יכנס הלילה ואתו "הפחד." האם מנסה להרגיע את ילדיה בתנועות משחק עדינות ובשיר.

שיר ערש נכתב במיוחד לזמן המתוק הזה. האם מבטאה בקשה לשלום הילדים ולהרגעת פחדיהם ופחדיה.

ואז "כשהגוף והלב ממש מוכנים, פשוט נרדמים וישנים נים נים נים".

מה עושות האיילות בלילות
לאה גולדברג

מה עושות האיילות בלילות?
הן עוצמות את עיניהן הגדולות.
הן שולבות את רגליהן הקלות,
ישנות האיילות בלילות.

מי שומר על חלומן המתוק?
הירח הלבן מרחוק.
הוא מביט אל תוך הגן בבת צחוק
ואומר לכוס ותן: נום ושתוק!

מה חולמות האיילות בלילות?
הן חולמות כי הפילות הגדולות
שיחקו איתן בג'ולים וגולות,
ובכל, בכל זכו האיילות.

מי מעיר אותן עם שחר משנתן?
לא הפיל, ולא הקוף, ולא התן,
לא ארנבת, לא שכוי ולא שפן,
כי איילת השחר חברתן
מעירה אותן בבוקר משנתן.

אפשר לשאול את הילד/ה

מה עושות האיילות בלילות?

מי שומר עליהן?

על מה הן חולמות?

האם החלומות נעימים?

מי מעיר אותן?