על מרפסות העולם
בציור "הטייל מעל ים הערפל" (בערך 1817) מראה לנו קספר דוד פרידריך, דמות גברית באמצע התמונה.
המטייל עומד על פסגה סלעית עם נוף הררי. הוא לובש מעיל בצבע ירוק כהה ומכנסיים ירוקים כהים. שיערו הבלונדיני נושב ברוח. בצד ימין מסתמך המטייל על מקל הרים לטיולים. בצדו השני, יש לו את רגלו השמאלית הנמצאת צעד אחד קדימה. נראה כי היציבה כולה מאוזנת, בטוחה ורגועה למרות המצב המסוכן. באמצע הציור וברקע אנו רואים נוף הררי מדורג, אותו חוצים ענני ערפל. בקרקע האמצעית יש כמה פסגות מאבן חול המכוסות בעיקר בעצים.
הציור נוצר לפני מאתיים שנה ומתאר את אפסותו של האדם מול הטבע. האם הוא מצא חן בעיני כולם? האם כל מי שראה אותו הרגיש נוח במצב של חוסר ידיעה ברורה וחוסר שליטה.
פרידריך תיאר את גישתו לציור נוף באומרו, "האמן צריך לצייר לא רק את מה שיש לפניו אלא גם את מה שהוא רואה בתוכו."
הארמון הצפוני במצדה:
בתחילת המופע האור קולי הישן של מצדה, מופיעה מרפסת. המרפסת בנויה בחצי עיגול ונמצאת בארמון הצפוני שבנה הורדוס. המגיעים יוכלו לצפות ממנה אל המדבר האדומי. מסופר כי בשנותיו האחרונות הסתתר הורדוס מהרוחות שרדפו אותו עד יומו האחרון כשחומות המבצר הבצורות לא יכלו להגן עליו.
הנה ציטוט מתוך המופע.
הורדוס: נגן נגן הנער מדוע חדלת לנגן
הנער: חשבתי כי נרדם המלך
הורדוס: "נרדם? ואיך אירדם? בכל פעם כשאני עוצם את עיניי אני רואה איך בניי מסתכלים בי... גרש אותם.
הנער: אבל מלכי, אין כאן איש.
הורדוס: הנה בניתי ארמון מפואר כדי שלא תשיג אותי יד אויבי אך היכן החומה שתעצור בעד רוחות הרפאים המטריפות את רוחי.... מרים.. זה אתה ראיתי את דמותה חומקת מבעד לחומה
הנער: מרים המלכה מתה לפני שנים רבות.
הורדוס: צווה לזקיפים לקרוא בשמה
זקיפים: מרים.... מרים
רוחות: מנשבות על פני מצדה...
יוספוס פלאביוס כתב על מצדה
"מכל עבריי סלע רחב ידיים וגבוה מאוד נמצאו מורדים תלולים השוקעים למטה אל תוך תהומות אשר אין חקר לעומקן"
Hand fischer בדואים ליד מצדה 1880
מדרגת הילרי
מדרגת הילרי היא סלע אנכי שגובהו 12 מ' ושוכן פחות ממאה מטר מתחת לפסגת האוורסט.
הסלע נחשב למכשול הגדול האחרון בדרך לפסגה. לאחרונה הגיעו עדויות של מטפסים האומרות כי המקום עבר רעידת אדמה והמדרגה נהרסה. יחד אתה נהרס המכשול האחרון בדרך לפסגה, אבל יחד אתה נהרסו אבני הדרך לשם.
מי שמצליח להגיע לפסגת אוורסט יכול להשקיף על פלא אין שני לו שם על גג העולם נפרסת שרשרת הרים עצומה המכוסה בשלג המזדקרת מעל העננים והערפיליים.
קויינטל גויישר הצליח להגיע לפסגה רק בפעם השלישית וכשירד אמר:
"האדם לעולם לא כובש שום הר. זה ההר שמחליט אם לתת לאדם להגיע לפסגה או לא "
The Hillary Step at Dusk, Nepa by michael brown
בריכת השטן נמצאת באפריקה מעל מפלי ויקטוריה.
בריכת השטן (The Devil's Pool) שבזמביה היא בריכה די מפחידה והשם האימתני שלה מרמז על אנשים שמצאו בה את מותם כשנפלו ממנה לתהום...
הבריכה נמצאת ממש מעל מפלי ויקטוריה, מפלי ויקטוריה הם מפלי הענק עצומים אפריקניים, שנמצאים בגבול בין זמביה לזימבבאוה. גובהה של בריכת השטן הוא כ-110 מטרים, שהם גובה המפל. זוהי בריכה טבעית שנוצרה בין הסלעים ואנשים השוחים בה נהנים ממראה מדהים של המפל מלמעלה
"ענן נתזים קבוע ומים שוצפים וקוצפים היוצרים תופעת טבע אופיינית של קשתות צבעוניות מרהיבות. ומקצת סכנה סבירה..על זה נכתב המראות המקסימים האלו וודאי נצפו על ידי מלאכים בזמן מעופם"
מחווה אנושית או שאיפה מיותרת וילדותית
אי שם, מחוץ למערכת השמש ובמרחק בלתי נתפס של יותר מ־20 מיליארד קילומטרים מכאן, משוטטת לה החללית "וויאג'ר 1". מעט אחריה מדדה לה, במהירות של 15 קילומטרים בשנייה, "וויאג'ר 2". שתי הגשושיות התאומות – מעשי ידי האדם שוגרו מנאס''א פלורידה בקיץ וסתיו 1977, במטרה לחקור את החלל.
אבל מעבר לחקר החלל המדעי השוטף, יש לשתי הגשושיות משימה נוספת. לדפנותיה של כל אחת מהן הוצמד כמעט ברגע האחרון תקליט נחושת מצופה זהב, שעטיפתו מצופה באיזוטופ אורניום. התקליט אמור להחזיק מעמד כמעט חמישה מיליארד שנים. ומה בתקליט?
תמונות וצלילים המשקפים את עולמנו, החיים בו וגם קצת תרבות.
המטרה: תלוי את מי שואלים. מפתחי הפרויקט, כמה אסטרופיזיקאים בנאס"א שחברו יחדיו לצוות שהיה אמון על הפקת התקליט, שאפו שיום אחד בעתיד ימצא אותו גזע חייזרים כלשהו ויצליח להבין שהוא אינו לבד ביקום. בפועל, מכיוון שהמפגש הראשון של אחת מהגשושיות עם כוכב יתרחש רק בעוד למעלה מ־40 אלף שנה, כנראה מדובר יותר בסוג של מחווה אנושית לעצמנו, מעין כמוסת זמן ששיגרנו הרחק אך בעצם מיועדת לנו ולדורות הבאים אחרינו כאן על פני הכדור הכחול.
תקליט הזהב פותח ב:
- אמרות ברכה חייכניות ב-55 שפות שונות
- צלילים שונים מכדור הארץ
- תופעות טבע, חיות, בני אדם ועוד
החלק הבא בתקליט מוקדש למוזיקה:
- - יצירותיהם האהובות של מוצארט ובאך, אנו שומעים גם מנגינות מסורתיות מכל קצוות עולם.
- מְנגינתו השלווה של כלי מיתר סיני בן 2,500 שנים ועד צלילי הגיטרה מחשמלים
- חלקו האחרון של תקליט הזהב מכיל:
- 116 תמונות המציגות את הטבע והחי של כדור הארץ לצד ההישגים הטכנולוגיים, המדעיים והתרבותיים של המין האנושי.
התקליט מסייע לנו לדמיין כיצד אנו נראים מבחוץ. משום מקום וכוונתו למסור ליצורים הרחוקים ביקום כי:
" אין אנו יודעים מי אתם, אנו רוצים שתדעו שהיינו פעם קיימים ואף חשבנו עליכם" (דוד הד)
את הסיפור הבא שמעתי בילדותי
הימים הם ימיו האחרונים של החופש הגדול. כל ילדי השכונה מצאו מסתור צל מתחת למגדל המים המרובע שעמד במרכזו של שדה הקוצים.
סביבם עמדה שדרת ברושים שחצתה פרדס ובתי השכונה הטובלת בחצרות, אליהם היינו מתגנבים כדי לקטוף אשקדוניות ושזיפים בעלי טעמים ריחות וצבעים בלתי נשכחים.
השעמום הזדחל, החום היה כבד, כבר שיחקנו גומי וקלאס קנינו מהרוכל שעבר ברחוב את ה: "אמבר שפן מן אמריקאי"
ואז החליט יגאל הגדול שהוא רוצה לטפס על הסולם הישן לראש המגדל. ומיד פשט רגלים והחל לעלות בסולם החלוד כשכל הילדים בעקבותיו. הילדים הגדולים שהצליחו לטפס לראש המגדל קראו בהתרגשות לילדים הקטנים למטה.
איזה נוף אתם מפסידים
גם אני שהייתי בן הילדים הקטנים ניסיתי לטפס כמוהם הייתי סקרנית לראות את מה שהם רואים אך לא הצלחתי. רק אחרי מספר פעמים הצלחתי להושיט יד, לתמוך את עצמי בתקרת הבטון ולעבור מהסולם אל הגג.
אחרי מספר נשימות ואחרי שדופק שלי הסתדר, התפניתי להסתכל על הנוף. לפני עמד אותו שדה קוצים פרדס ובתי השכונה
למטה צעקו אלי הילדים הקטנים "מה את רואה" להפתעתי אמרתי
"אתם מפסידים נוף כזה לא ראיתם אף פעם"