סיפורי בבתא

שוליית הקוסם

תקציר העלילה

הסיפור מתחיל בכך שקוסם זקן עוזב את הסדנה שלו ומשאיר את שולייתו לבד, עם מטלות שעליו לבצע. בעת העדרו .השוליה, שמתעייף מלהעביר מים לתוך האמבט ,מחליט להשתמש בכישוריו שעדיין אינם מפותחים דיים ומכשף את המטאטא כדי שיעשה את העבודה במקומו.

עד מהרה הרצפה מוצפת במים. השוליה נוכח לדעת שאינו יודע את מילות הקסם שיגרמו למטאטא לחדול מפעולתו. בייאושו לאחר ניסיונות כושלים לעצור את המטאטא, לוקח השוליה גרזן ושובר את המטאטא לשניים, אך כל אחת מן החתיכות "קמה לתחייה" וממשיכה להביא מים, עכשיו אפילו בקצב יותר מהיר.

כשהכל נראה אבוד, והמים ממשיכים לעלות ולהציף את הסדנה, חוזר הקוסם, מבטל את הכישוף ומציל את המצב.

זהו סיפור על שוליה, בעל תחושת מסוגלות שלא הקשיב לדברי הקוסם. עד שגילה שהוא לא יודע לעצור את הקסם והכל הוצף. חשוב שהקוסם חוזר ומתקן את כל הנזק.

דיון:

הסיפור הראשון מוצג כמעשה של שובבות ומעורר שאלה בדבר הצבת גבולות לילד. המעשה משתקף יותר כהפרת משמעת ורצון לבדוק גבולות ולא כניסיון לפרוץ אותם.

בסיפור השני מבין השוליה כי בחיי כל אדם נדרש תהליך של הבשלה המלמדו להכיר את עצמו את יכולותיו ואת מגבלותיו ולקבל את עצמו כפי שהוא.

הסיפור השלישי הוא על הקוסם. הקוסם אינו גוער או מטיף מוסר. הוא מבין כי השוליה עשה כברת דרך גדולה בעיצוב אישיותו ולכן אומר לו בצחוק ובנועם "החזר לי בטובך את הכובע" הקוסם מייצג את "המורים שלנו" לפעמים יש מין מורה כזה והוא חוצה את חיינו כמו כוכב שביט. מורה שהושיט לנו יד ונהג בחוכמה באהבה ובאצילות נפש.

גם אחיות טיפת חלב הן מורות. הן מבינות את הרגשות וההרגשות הייחודיים של ההורים. הן מעבירות ידע ניסיון מיומנויות וחכמה מסמנות את הדרך להסתגלות חדשה ויכולות למלא לבבות בשמחה. לפעמים זוכרים אותן לטובה גם אחרי הרבה שנים אחר כך.